פורסם על ידי: psychology2student | 11/04/2011

לו רק היה לי חופש פסח…

-

-

לו רק היה לי חופש פסח….

שלום לכולם

מהרגע שהתחיל סמסטר ב' חיכיתי לחופש המיוחל- חופש פסח. מעין אי של שקט בתוך כל השנה הקשה הזאת. קצת להתאוורר, אולי אני אטוס לאנשהו, אטייל קצת, פיקניק עם המשפחה, אשלים שעות שינה, אראה את הסרט שהקלטתי לפני חודש, יש מצב שאני אפילו אספיק לנקות את הבית!!

בערך שבוע לפני החופש זה קרה. האופטימיות התחלפה לאיטה בחשש כבד שכנראה גם בחופש הזה אני אצטרך ללמוד. תחושת לחץ כבדה השתלטה עליי ברגע שהבנתי שכדי להגיש את העבודה בניסויית בזמן אני אאלץ לוותר על חו"ל וכנראה גם על הניקיון (אין מה לעשות, זה המחיר שצריך "להקריב" לשם התואר הנכסף, ובכל זאת, זאת דירה שכורה… כשזה יהיה בית משלי אני  ב-ט-ו-ח אנקה לפסח!). בכל מקרה אני לא מוותרת על פיקניק בטבע ועל שעות שינה!

אלא שיום למחרת קיבלתי טלפון מהבוס שלי בעבודה (מישהו אמר עשר המכות..?) שדאג להזכיר לי שמכיוון שאני בחופש מהלימודים הוא ישמח אם אני אתן לו 6 משמרות מלאות באותו שבוע. ניסיתי להסביר לבוס שלי שיש לי עבודה בניסויית, ואני ממש חייבת להתחיל לסכם את הספר בהתפתחותית לקראת המבחן וגם שנורא רציתי לטייל קצת… לצערי זה לא עזר.

לא נורא- בדיוק באותו היום קיבלתי חשבון ארנונה ונזכרתי שאני צריכה את הכסף. אז אני אעבוד מלא בפסח. ממילא כל הרעיון של מעבדות לחירות לא ממש תופס לגביי ב- 3 שנים האלה.. (וכנראה שגם לא אחר כך- מתא"ם, תואר שני, התמחות וכו' וכו'…). לפחות לא עובדים בליל הסדר!

בכלל, פסח השנה מעלה בי תהיות סטטיסטיות- האם יש מתאם בין העובדה שלקח לנו 40 שנה לצעוד במדבר אחרי שברחנו ממצרים, לבין זמן השלטון של מובארק (רמז- 40 שנה) עד שנאלץ לברוח ממצרים..? האם אפשר לחשב כאן פירסון…?

בקיצור הבנתי שהלימודים לא יתנו לי מנוח גם בפסח. בחרתי במנגנון ההגנה סובלימציה והחלטתי להפנות את התסכולים שלי לעבר מטרה נעלה- אומנות!

אז בפינה האומנותית שלי החלטתי לערוך את עשר המכות שלי כסטודנטית לפסיכולוגיה

אתם כמובן מוזמנים לצעוק אחרי כל מכה (כמו שעושים בסדר) וכמובן להוסיף מכה משלכם J

  1. ניסויית/ סטטיסטיקה– כי לא משנה כמה נתאמץ, זה עדיין יהיה הציון הכי נמוך בתואר שלנו!
  2. ממוצע 90– למה לא ידענו את זה לפני שהתחלנו ללמוד פסיכולוגיה…??
  3. פסטינגר– כמה תיאוריות הוא המציא?? ואיך אני אמורה לזכור את ההבדל בין כולן…??
  4. שותפים לעבודה– אין, אבל אין מישהו מאיתנו שלא נפל לפחות פעם אחת בתואר בקטגוריה הזאת!
  5. מבחן ב- 8:00– ללא ספק מי שעומד מאחורי השעות האלו של מבחנים משתייך לשושלת מצרית עתיקה או שהוא נכדו של פרעה בכבודו ובעצמו!
  6. הילגארד– מפתיע כמה המוח שלנו יכול לשנן כהוא רוצה!
  7. חורף– סליחה על היציאה מההקשר אבל להגיע בחורף לאוניברסיטה זה מכה רצינית!
  8. מרצים לפסיכולוגיה– כי זה שאתה חוקר לא אומר שאתה יודע ללמד!
  9. למצוא עבודה עם תואר ראשון– וכל מילה מיותרת…
  10. המתא"ם- (או בשמו היותר מקובל- מכת בכורות). אחת המכות אם לא ה-.

ועכשיו, אחרי נהרות המרמור והתסכול ששפכתי כאן, אפשר לחזור למציאות ולזכור- שיש לנו עתיד מבטיח, שההורים מאוד גאים בנו, שתואר בפסיכולוגיה נראה ממש מעולה בקו"ח, שכל החיים יהיה לנו זמן לטייל והכי חשוב- אם עברנו את פרעה, נעבור גם את זה!

שיהיה בהצלחה לכולם!


תגובות

  1. […] אני הייתי תלמידה מהזן הכועס. כעסתי על המבחן, כעסתי על היעלמות החופש שלי, כעסתי על זה שרק מוסיפים עוד מכשולים בדרך לתואר […]

  2. אין מה לעשות. סטודנט זו עבודה קשה בדיוק כמו כל עבודה אחרת. תמיד יוצא שמהחופש נשאר יום וחצי לבלות, לא כמו הילדים בבית הספר.

  3. […] אני הייתי תלמידה מהזן הכועס. כעסתי על המבחן, כעסתי על היעלמות החופש שלי, כעסתי על זה שרק מוסיפים עוד מכשולים בדרך לתואר […]


כתיבת תגובה

קטגוריות