מה כדאי (ואפילו חשוב!) לדעת כבר מההתחלה – טיפים לתואר ראשון

>

  

פוסט זה מיועד בעיקר לתלמידי שנה א' (וגם ב') בתואר ראשון בפסיכולוגיה.  

סביר שכרגע השאיפה לקצת חיים בין התרגילים, ההרצאות והמשמרות, מטרידים אתכם הרבה יותר מהקבלה לתואר שני בפסיכולוגיה… זה בסדר, זה אמור להיות ככה.  

אבל, סטודנטים רבים בשנים ג' והלאה, שסיימו את הלימודים, היו שמחים מאוד לחזור היום אחורה, עם כל הידע שיש להם, ולעשות את הדברים קצת אחרת כדי להקל על עצמם…  

אז הנה – החלטתי לעשות מעין "בחזרה לעתיד" עבורכם – ולספר לכם טיפה מה צפוי לכם (יש הרבה דברים שלא יודעים בשלב הזה – כי לא רוצים לדעת או כי אף אחד לא מספר).  

  

יותר חשוב מזה – מה הדברים שאתם יכולים לעשות כבר עכשיו, כדי להגיע הרבה יותר מוכנים ורגועים לתהליך הקבלה לתואר שני:  

תהליך הקבלה לתואר שני בפסיכולוגיה, משתנה בדרישותיו בין המוסדות האקדמיים השונים והמגמות השונות (קלינית, קלינית ילד, שיקומית, קוגניטיבית, רפואית ועוד…), אך יש כמה דרישות בסיס שכדאי להכיר:  

1. ההרשמה ללימודי התואר השני מתקיימת בין סמסטר א' ל-ב' של שנת הלימודים האחרונה ל-BA (אם רוצים ללמוד ברצף כמובן).
2. על המועמדים לעבור דרישות סף הכוללות ממוצע ציוני BA + ציון בבחינת מתא"ם.  

3. בעת הרישום יש לצרף מספר מסמכים: המלצות, קורות חיים/ תיאור עצמי, שאלונים אישיים, ולעיתים גם הצהרת כוונות מחקריות או מקצועיות.  

חלק מדרישות אלה אינן רלוונטיות עבורכם בשלב זה של הלימודים, אך ישנן שלוש דרישות מרכזיות ששווה להתחיל להתייחס אליהן כבר מעכשיו: ציוני BA, מתא"ם והמלצות. אנסה להסביר כיצד:  

דרישה 1- ממוצע ציוני ה-BA   

לחלקכם יהיה מדובר בחדשות משמחות, לאחרים פחות: סף ממוצע הציונים באוניברסיטאות השונות נע בין 87 ל-90. ההבדלים בין הציונים מעבר לסף זה, הרבה פחות משמעותיים. כלומר – אין הבדל בין ממוצע 90 ל-95 בשיקולי הקבלה, העיקר הוא לעבור את הסף. לנרשמים במהלך שנה ג', הציון הקובע הוא הציון בסוף סמסטר א', כך שציונים של קורסים שנתיים בשנה זו, לא נכנסים לממוצע. ציוני חוג הלימוד השני אינם נכללים בשקלול הציון בפסיכולוגיה, אלא מחושבים בנפרד. הסף המוגדר עבורם נמוך יותר, ולרוב מוגדר כ- 80.  

** כמה טיפים מעשיים חשובים בהקשר הזה:  

• לא "להשתגע" מידי במרדף אחר הציונים, ולא להקדיש משאבים מוגזמים של זמן ואנרגיה, מעבר להשארות בטוחה מעל הסף. טיפ זה נכון אפילו יותר, לציוני החוג השני, בו נדרש ממוצע 80 ומעלה.
• כשניגשים למועד ב' יש לכך השפעה מאוד מוגבלת על הממוצע הכללי. חשוב לבדוק כמה נ"ז שווה הקורס, מה הסיכוי לשפר את הציון, בכמה סביר לשפר אותו, ובעיקר מה תהיה ההשפעה על הממוצע הכללי.  לדוגמא, סטודנט שקיבל ציון 86 במבחן בקורס בן 2 נ"ז הצליח לשפר אותו במועד ב' לציון המעולה – 92. ההשפעה של שיפור זה על הממוצע הכללי של התואר תהיה לכל היותר העלאה ב-0.2 נקודות. אם הממוצע של אותו סטודנט היה 92.3 הוא יהיה כעת 92.5, שינוי שאין לו כל השפעה על סיכויי הקבלה שלו לתואר שני! אם הסטודנט היה מקדיש את אותו זמן שהקדיש למועד ב',לשיפור יכולת קריאת הטקסטים שלו, או להעמקה בקורס בפסיכולוגיה ניסויית, הוא היה משפר בכך את מידת המוכנות שלו למבחן המתא"ם, ובכך משפר באמת את סיכויי הקבלה שלו לתואר שני, כפי שאסביר מייד.
• לשקול לדחות קורסים שנתיים קשים לשנה ג': יש מי שממליצים על כך, מכיוון שציוני הקורסים השנתיים בשנה ג' לא מחושבים בממוצע.
• לברר אם יש קורסים מסוימים שהם חובה לקבלה למגמה שאתם מעוניינים להתקבל אליה (למשל – מבחנים פסיכולוגיים לארגונית, או אישיות לקלינית).

  

דרישה 2 – מבחן מתא"ם  

אולי החיה המפחידה מכולן…  

המבחן הינו מבחן קבלה לתארים מתקדמים בפסיכולוגיה, המועבר על ידי המרכז הארצי לבחינות ולהערכה, בשיתוף עם החוגים לפסיכולוגיה באוניברסיטאות.  

כדאי כבר עכשיו לדעת שכמעט כל המגמות לתואר שני בפסיכולוגיה דורשות ציון סף במבחן המתא"ם. חשיבותו רק הולכת וגדלה (בעוד שחשיבות ציוני ה- BA הולכת ופוחתת).  

המבחן מתקיים אחת לשנה בחודש אוקטובר, והציונים בו נעים בין 50-150, כאשר הממוצע הוא 100 וסטיית תקן היא 20. כל מגמה לתואר שני קובעת מדי שנה את ציון הסף שהיא דורשת במתא"ם. ציוני הסף תלויים בעיקר בביקוש למגמה, כך שמגמות מבוקשות ידרשו בד"כ ציוני סף גבוהים יותר. מרבית המגמות דורשות ציוני סף הנעים בין 105 ל-115, אך ישנן מגמות הדורשות ציונים של 120 ומעלה, ומגמות אחרות (כולל קליניות) המאפשרות קבלה גם עם ציון מתא"ם 90 .  

למבחן שני חלקים: פרק סטטיסטיקה ושיטות מחקר, שדורש הבנה מעמיקה בתחומים אלה, ופרק טקסטים, שדורש יכולת התמודדות עם מאמרים מדעיים מורכבים מתחום הפסיכולוגיה. המאמרים כתובים באנגלית, השאלות שאחריהם כתובות בעברית.  

**טיפ מעשי: מתי כדאי לגשת למתא"ם?  

על מנת להמשיך לתואר שני ברצף, לאחר סיום ה-BA, יש לגשת למתא"ם בסוף שנה ב'.  

מניסיוננו, יש יתרונות רבים להבחן בתום שנה ב':  

• חלק משמעותי מהמבחן עוסק בסטטיסטיקה ושיטות מחקר, וכדאי מאוד להגיע למבחן כאשר החומר בקורסים אלה  "טרי בראש".
• הקיץ שבין שנה ב' ל- ג' פנוי באופן יחסי, ומאפשר את ההשקעה הנדרשת ללמידה לקראת המבחן (בסוף שנה ג' ישנם סמינרים וחובות אקדמיים נוספים הנגררים מכלל התואר).
• משמעות הדחייה של המבחן לשנה ג' היא שנת חופש (ו/או מלצרות) אחת לפחות .
• חשוב מכל– למרות שמפתה לדחות את "התענוג" של למידה למבחן לזמן לא ידוע, הניסיון מראה כי סטודנטים בשנה ג' מתקשים יותר בלמידה למבחן בהשוואה לסטודנטים שמסיימים שנה ב'.

** כמה טיפים מעשיים: היערכות מוקדמת למתא"ם:  

כדאי לנשום עמוק ולא להילחץ. רבים וטובים עברו את המבחן בהצלחה ושרדו לספר. מצד שני, לא מומלץ גם להרחיק לקיצוניות השנייה, ולהדחיק את קיום המבחן וחשיבותו. להלן שני דגשים לעבודה נכונה במהלך הלימודים, שכדאי מאוד ליישם מאתמול:  

• קריאת חומר בפסיכולוגיה באנגלית: ועוד פעם- קריאת פסיכולוגיה באנגלית. כל מרצה אומר את זה (לפחות) פעמיים במהלך כל קורס, ועדיין הכי נח לפנות לתרגומים. אבל, קריאת ספרי פסיכולוגיה ומאמרים באנגלית תיתן לכם ערך מוסף אמיתי במתא"ם! היא תעשיר את יכולת קריאת האנגלית שלכם ואת אוצר המילים הרלוונטי- שני כלים חשובים מאוד למתא"ם.
• לנסות להבין מתודולוגיה באמת: אין סטודנט לפסיכולוגיה שלא הרגיש, כשנתקל בתוקף ניבוי או בהתפלגות בינומית, שלא בשביל זה הוא הגיע ללימודי פסיכולוגיה… אבל זה לא בידינו- עולם הפסיכולוגיה המחקרי מצריך הבנה מעמיקה ברזי הסטטיסטיקה ושיטות המחקר, ועל כך בדיוק מבוסס גם המתא"ם. אנחנו ממליצים להשקיע עד כמה שניתן בקורסים המתודולוגיים בתואר, תוך ניסיון אמיתי להבין את החומר לעומק, ולא רק לשנן אותו ולצלוח איכשהו את הבחינה. הבנה אמיתית של החומר המתודולוגי תסייע לכם מאוד בשני פרקי המתא"ם: בראשון זה ברור, אך גם הפרק השני מבוסס על המון הבנה מתודולוגית ויכולת ניתוח של מחקרים.

דרישה 3 – המלצות  

מרבית המוסדות דורשים שתי המלצות: אקדמית ומעשית.  

ההמלצה האקדמית נכתבת לרוב על ידי מנחה סמינר, מנחה במחקר או על סמך עזרה למרצה בהוראה או בהדרכה. ההמלצה המעשית נכתבת לרוב על ידי האחראי במסגרת התנדבות או עבודה בכל מסגרת טיפולית.  

** טיפים מעשיים: איסוף המלצות:  

• כדאי להתחיל כבר בתחילת שנה ב' או אפילו במהלך שנה א'. כך יוותר לכם מספיק זמן להיכרות משמעותית עם הממליץ, והוא יוכל לנסח עבורכם המלצה המבוססת על התרשמות אמיתית מכישוריכם.
• לא חייבים להתנדב! יש מסגרות המשלמות לעוזרי מחקר, חונכים טיפוליים ותפקידים דומים. חפשו בלוחות המודעות שליד המזכירות, שאלו את המזכירות, את החברים ללימודים וגם את המרצים עצמם. חפשו גם באינטרנט כמובן, באתרים הרלוונטיים.
• ידעו את מי שאתם רוצים שימליץ עליכם בשלבים הראשונים של העבודה המשותפת. זה יאפשר לו להתבונן בכם מקרוב ולנסות להכיר אתכם כדי לתת המלצה מבוססת ומנומקת. זה גם יחסוך לכם אי נעימויות במקרה בו תבקשו המלצה רק בסוף, והוא לא יוכל לתת אותה מסיבה כזו או אחרת.
• בדקו מהי הכשרתו של הממליץ שלכם. חלק מהמגמות מקבלות המלצות מעשיות הנכתבות על-ידי פסיכולוג קליני, עובד סוציאלי קליני או פסיכיאטר בלבד.
• מומלץ לקחת את קורס ההתנסות בשדה שמוצע במוסד (אם מוצע), כבר בשנה ב'. זו הזדמנות להתנסות בעשייה בפועל, וגם "להרוויח" המלצה מהאחראי על ההתנסות במוסד בו אתם מתנסים או באוניברסיטה.

לסיום,   

הדרך ללימודי המשך בפסיכולוגיה היא ארוכה ומאתגרת, אבל אפשרית ביותר. לא צריך להילחץ, ובטח שלא לבטל את כל הפעילויות האחרות שתכננתם לשנה הבאה. אבל, לא מומלץ גם להיות שאננים. שווה לנסות לקדם את עצמכם למקום שיפתח לכם כמה שיותר דלתות לעתיד.  

הפוסט נכתב בעזרתם האדיבה של כמה מהמדריכים והמפתחים של חברת "פתרונות מתא"ם", שכידוע כבר אספו המלצות, ובעיקר הבינו לעומק את ההתפלגויות ומשמעותן. אם אתם שואלים אותי, כדאי לגזור ולשמור, לתלות על לוח המודעות ליד המחשב, ומידי פעם להסתכל מאחורי דף המערכת, על הפוסט ההוא, עם הטיפים שכדאי לדעת.